לפני מספר חודשים שיתפתי אתכם בפעילות של ברית GABV- ברית בנקאית שבה חברים 15 בנקים מרחבי העולם, שפועלת למימון פעילויות בר-קיימא לפיתוח של אנשים, קהילות, והסביבה. במילים אחרות, מדובר בארגון המאחד והמייצג של Sustainable Banking- בנקאות בת-קיימא. בזמנו הצגתי כמה מהבנקים המצליחים והעליתי את הטיעון שאם רוצים Green can be Green- ושבנקים, המצטיירים לרוב כמוציאים לפועל של הקפיטליזם ההרסני, יכולים להיות פורצי ומובילי הדרך לשינוי ולשיפור השיטה הנוכחית. באמצעות ניתוב נכון של ההשקעות, והתבססות על חזון ערכי מגובה במעשים, מהות העשייה הבנקאית יכולה לקבל משמעות חדשה וחיובית.

עתה אפשר לספר שהמספרים מדברים בעד עצמם. דו"ח שפרסם ה-GABV במרץ 2012, מתאר את הצמיחה האדירה של הבנקים החברים בברית, ובנקים דומים נוספים, לעומת מוסדות פיננסים משמעותיים (ההשוואה נעשתה לעומת מוסדות פיננסים שהוגדרו כחשובים למערכת העולמית על פי הגוף המפקח על מוסדות פיננסים ליציבות מערכתית, ה- Financial Stability Board). להלן טבלה שמתארת את אחוזי הצמיחה של הבנקים החברים ב-GABV לעומת הבנקים האחרים בשנים האחרונות:

GABV Growth rates 300x112 עדכון לפוסט  Green is green?

הדו"ח המלא מתייחס גם לקשיים ולמכשולים העומדים בפני הבנקים החברים בברית, אך השורה התחתונה מלמדת שיש עתיד "ירוק" לבנקאות עם ערכים, ושהשקעה נכונה בחזון, ובערכים יכולה להוביל לרווחים משולשים: ללקוחות, לבנק, ולקהילה.

לינק לדו"ח המלא

15
אפר' 2012

לפני כמה שנים, במהלך ניסיונותיו לגייס כספים למיזם "Better Place", השתמש שי אגסי, במשפט 'Green is green' כדי למשוך משקיעים, ולשכנעם להרוויח מפרויקט, שצפוי לשנות את אורח חיינו, ובו זמנית גם להיטיב עם הסביבה.

ללא קשר לפרויקט של אגסי, נדמה שלא מעט מגחכים או מסרבים להאמין בסיסמא שהוצגה לעיל. המונחים "ירוק"/"בר-קיימא"/ו"תרומה לסביבה" נקשרות בדרך כלל להיבט פיקנטי, או כסוג של קישוט לעשייה העסקית המרכזית של חברה. לכל חברה יש עמוד CSR באתר הבית ובזה מבחינתם נגמר הסיפור.

בשנת 2009 קבוצה של בנקים הבינו שאפשר גם אחרת, וחברו יחד להקים את ברית ה- Global Alliance for Banking on Values (GABV). ומהי אותה ברית? מדובר בברית בנקאית, שבה חברים היום 14 בנקים מרחבי העולם, שפועלת למימון פעילויות ברות-קיימא לפיתוח אנשים, קהילות, והסביבה. נשמע בנאלי ולעוס? נכון, אבל התבוננות נוספת בברית מגלה עקרון מנחה נוסף שמשותף לאותם בנקים: שורה תחתונה של קידום אנשים, כדור הארץ ורווחים.

המטרה שעומדת מאחורי הברית הזו, היא מציאת דרכים לתרום לסביבה ולחברה ובמקביל להניב רווחים לבנקים. פעילויות משותפות כוללות בעיקר גיוס כספים למימון פרויקטים ברוח הברית. החזון העתידי מתאר מציאות שבה הבנקים מובילים את הדרך ביצירת עולם טוב יותר לכולם- משמע, רווח משותף לאנשים, לקהילות, ולבנקים.

רוצים דוגמאות נוספות ? אין בעיה- הנה מס' דוגמאות:

בנק GLS:

בנק גרמני שהוקם ב-1974 ופרט למתן שירותי בנקאות רגילים הוא משקיע את הונו ואת כספי לקוחותיו רק במיזמים ובחברות, שעיקר עיסוקם הוא בתחומים בני-קיימא. למשל אקולוגיה, חינוך, חברה ותרבות. הללו כוללים השקעה בחוות אורגניות, ביצרנים של אוכל אורגני, במיזמי מגורים, בבתי ספר אלטרנטיביים, וכדומה. בנוסף, הבנק מתגאה בשקיפות שלו, מפרסם בגלוי את השקעותיו החדשות כמו גם את ההון העצמי שלו, ומידע על פיתוחיו בתחומים שונים. כל לקוח של הבנק יכול לבחור באילו פרויקטים או תחומים ישקיע את כספו.

זה צד "ירוק" אחד של הבנק. אבל הצד "הירוק" האחר שלו מתאר כיצד הבנק שרד את המשבר הכלכלי הגלובלי בצורה שהיא יותר ממרשימה. מדובר בבנק הצומח ביותר בגרמניה, והוא רק הולך וגדל. גם מבנה הבעלות של הבנק מעניין במיוחד. הוא מנוהל כקואופרטיב, שבו מעל ל-22,000 חברים, שלכל אחד מהם זכות הצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות, ללא קשר להיקף המניות שבאחזקתו. 

אחד מהפרויקטים המוצלחים ביותר של הבנק הוא יסוד הקרן הראשונה בגרמניה למימון טורבינות ואנרגיית רוח. הללו מייצרות כיום 7% מסך ייצור החשמל במדינה. התובנה המרכזית שעליה נשענים בבנק היא שיותר ויותר אנשים מתכוונים לשנות את רכיבי הצריכה וההשקעות שלהם לרכיבים בני-קיימא. בנק GLS עונה על הצרכים של צרכנים אלו ומספק שירות שהוא ללא ספק בגדר WIN-WIN לכולם.

בנק Triodos:

על בנק Triodos כבר כתבנו לפני מספר שבועות, ולכן לא נחזור על מה שנאמר (מי שמעוניין בתזכורת יכול לעיין בפוסט מה-20.11.11). אבל ליקטנו מידע נוסף שבחלקו מחזק את שנאמר, ובחלקו מחדש:

על רקע המיתון והמשבר הכלכלי שפוקדים את אירופה, ואת הבנקים שלה בפרט- מדווח בנק Triodos על צמיחה של 7% בחצי השנה הראשונה של 2011, ועל גידול של 12% בהשקעות בפרויקטים.

באתר הבנק ניתן לבצע מעקב מוחשי ומפורט אחר ההשקעות של הבנק ושל לקוחותיו בפרויקטים השונים. העמוד 'Know where your money goes' מתאר את אלפי הפרויקטים השונים ברחבי העולם, שזוכים לתמיכת הבנק והלקוחות, וניתן להתעדכן על כל פרויקט, על ההשקעה בו ועל מידת הצלחתו. כך מתרגם הבנק מונחים סתמיים כמו 'שקיפות', ו-'שיתוף לקוחות' למעשים ולאמת מוצרית. 

 בנק Triodos ? Green is green

 

בנק New Resource:

בנק צעיר שרק נוסד ב-2006, מוביל חזון של קידום "קיימות" בכל תחומי העיסוק של הבנק- בהשקעות, בהתנהלות העצמית, ובמחויבות לתרום ליצירת עולם טוב יותר. לצד מתן שירותי בנק סטנדרטיים ללקוחות פרטיים, עסקיים, וארגונים לא ממשלתיים, מתגאה הבנק בהשקעות המקומיות והקהילתיות שלו, כגון: מתן הלוואות לקידום חדשנות סביבתית, אנרגיה "ירוקה", ובנייה בת-קיימא. הכול תחת הכותרת של Planet-smart banking.

על רקע ההפגנות הגדולות בוול-סטריט, והמחאה המתפשטת נגד הבנקים הגדולים, בנק New Resource "זוכה מן ההפקר", ומצוין כאחד הבנקים המועדפים על לקוחות של הבנקים הגדולים יותר. על בסיס החזון והפעילות הקהילתית והסביבתית של הבנק, חלקם אף מצביעים ברגליהם ועוברים להיות לקוחותיו. עובדות אלו תרמו לצמיחתו של הבנק, שברבעון הסתיו של 2011, דיווח לראשונה בתולדותיו על רווח תפעולי חיובי.

בנוסף, החל מ-2010, זכה הבנק להכרה כ- B-Corp. בכך הוא הפך לחברה הציבורית הראשונה שנושאת את תגית ה-B-Corp, מה שמסמל את היותו חלק מקהילת ה-"Better Companies". חברות, ששותפות לחזון שיש למנף עסקים למען קידום של עולם טוב יותר במובן החברתי והסביבתי.

(B-Corp מהווה חותמת לפעילות "הטובה" של העסק כשם שחותמת LEED מעידה על עמידה בקריטריונים של שמירה על איכות הסביבה או כשם שאסמכתא של Fair Trade מעידה על עמידה בתקנות הסחר החופשי)

New resource bank vs. big bank ? Green is green

ומה למדנו מכל זה?

שאם רוצים, Green can be Green.

כאשר אנו דנים בשינויים העולמיים לגבי התנהגות צרכנים, מגמות מאקרו כלכליות, והצורך בהצעות "ערך" חדשות- צריך לחשוב על החזון הרצוי, ואז לפעול למימושו.

כיום, בנקים מצטיירים כזרוע ביצועית של הקפיטליזם ההרסני שהוביל כביכול למצבנו העגום. זו גם הסיבה שמתוכם יכולה לצמוח הישועה- באמצעות ניתוב נכון של ההשקעות ובהובלת חזון ערכי שיגובה במעשים. כך, מהות העשייה הבנקאית יכולה לקבל משמעות חדשה וחיובית. עשייה שכזו ודאי שתתרום לחיזוק ולחידוש האמון בין הצרכנים לבין החברות, מבלי שאף צד ירגיש מקופח או מנוצל.

הבנקים ב-GABV מאירים עבורנו את הדרך ומראים כיצד ניתן לקדם שורה תחתונה שכוללת צמיחה של האנשים, של הסביבה, ושל הרווחים: שורה תחתונה שממנה כולם מרוויחים.

ובנימה זאת: שתהיה לכולנו שנה טובה וירוקה!

02
ינו' 2012
ישים ועוד איך, ולא פופוליסטי בכלל. הערך המשותף כפילוסופיה מכוננת בארגון העסקי הולך ותופס תאוצה לא רק באקדמיה בקתדרות הניהול. כמה דוגמאות ליישום הרעיון, על ידי אנשים, עסקים ומותגים שקשה לחשוד בהם ב"אנטי קפיטליזם" או בחוסר הבנה עסקית ישומית.זוכרים את  אלכס בוגוסקי?  מ- Crispin,Porter + Bogusky האיש שחזה את מהפיכת השיווק הדיגיטלי בשנת 2003 , יצר לנו תרנגולת צייתנית ואחד מאנשי הפרסום המוערכים ביותר בעולם? בוגוסקי פרש לאחרונה מעולם הפרסום והוא מקדיש את חייו לקידום "קפיטליזם חדש" ברוח זו באמצעות common : השואפת לקדם מיזמים עסקיים יצירתיים ושיתופיים שעושים טוב לסביבה ולחברה.
Picture9 ערך משותף   זה ישים או רק מצטלם טוב?
20
נוב' 2011